איך לעזור לילדים שלנו לעשות סדר במיניות?

הילדים והילדות שלנו מוצפים במרחבים עמוסי מיניות, בין אם בקליפים, בטיקטוק, בשלטי חוצות או בפרסומות והם מושפעים, חווים וחשופים אל תרבות ושפת הפורנוגרפיה, כפי שהיא באה לידי ביטוי בעידן הוירטואלי שבו אנחנו חיים. 

איך זה משפיע על הילדים והילדות שלנו? 

כשילדים בגיל הרך ובגילאי החביון נחשפים למרחבים פורנוגרפיים, החשיפה הזו עלולה לייצר בלבול בין השלב ההתפתחותי של הילדים לבין התכנים שהם עסוקים בהם קוגנטיבית ורגשית, ואז עשויה להתפתח "סקסואליזציה מוקדמת"- מונח שמתאר רמת ידע והתנהגות מיניים שאינם מותאמים לשלב ההתפתחותי ולקבוצת הגיל. 

סקסואליזציה מוקדמת עשויה להתבטא בין היתר במשחקים פולשניים, התנהגות פתיינית, החצנה מינית (נניח ריקודי טיקטוק מאוד מאוד מיניים), התעניינות מוגזמת ורבה בנושאים מיניים, על אף שניתנו תשובות מלאות לחקירה ועוד. 

ושנייה רגע מעבר לכל המילים המקצועיות הגדולות, פשוט להגיד שהם מאוד מאוד מאוד (מאוד) מוצפים. ושזה קשה להם ממש, וגם לנו וכמה שזה קשוח לגדול בדור הזה, שלא דומה בכלל לדור שבו אנחנו גדלנו, וכמה חשוב שנשים לב לזה.

אז מה עושים?
  1. מפסיקים לפחד. מפסיקים לחשוש שאולי אם נעיר להם על זה שהם נגעו באיבר המין בסלון הם ייצרו התנייה בין מיניות לבושה, מפסיקים לפחד שאם נעיר למתבגרת שהיא ממש לא יכולה להתמזמז עם חבר שלה בסלון, כשאח שלה בן ה-7 צופה שם בטלויזיה, היא לא תדבר איתנו יותר, מפסיקים לפחד שאם נגיד לבת ה- 8 שהריקודים שלה לא מתאימים לגיל שלה אלא לגיל יותר מבוגר ושאנחנו מבקשים שתבחר תנועות אחרות היא תפתח הקשרים של מיניות לא בריאה ותתבייש בגוף שלה, ובאופן כללי, מפסיקים לפחד להציב גבולות סביב מיניות. הפחד הזה לא שומר עליהם.
  2. מנצלים כל הזדמנות ליצירת שיח מיני. שמעתם יחד את יוניקורן? דברו על ההבדלים בתלבושות של נועה והרקדנים, ועל הטון המתגרה שיש בהזמנה שלפני הריקוד, אפילו שבאותה נשימה אפשר לדבר על כמה נועה מופלאה וכמה יש ללמוד ממנה. הלכת עם המתבגרת לקנות בגד ים והתבאסת כמה שכל הגזרות עם כל הישבן בחוץ? תביעי עמדה. גם אם היא תחשוב שאת חופרת, וגם אם בסוף היא תבחר בגד ים שונה ממה שרצית. האמירות הללו חשובות, הנוכחות שלנו חשובה. המעורבות שלנו חשובה. 

זה לא פשוט עבורם לחיות במרחבים הללו, לגדול לתוכם באופן בלתי נפרד. זה קשוח וזה מציף וזה קשה וזו חוויה שאנחנו כנראה לעולם לא נבין כי גדלנו בדור אחר, במציאות אחרת. אל תשאירו אותם שם לבד, הם זקוקים להכוונה שלכם, לדעות שלכם, גם אם זה נראה מהצד שהם לא מקשיבים. זה התפקיד שלנו.

 

 

נערך ע"י מיכל נויפלד, מטפלת אל"י
עו"ס קלינית MSW, מתמחה בטיפול בטראומה