טיפול רגשי הוא כלי המאפשר הצצה והעמקה לעולם הפנימי והמרתק של הילדים והמתבגרים.
עבור הילדים הצעירים, בגילאים 3-8, עולם המשחק הוא הדרך העיקרית בה הם מביאים עצמם לידי ביטוי, והטיפול הרגשי, המשלב משחקיות מסוגים שונים, מאפשר להם לבטא רצונות, חלומות ורגשות אשר לעיתים קשה להם יותר לבטא באופן מילולי.
דרך הטיפול הרגשי הילד לומד להכיר את עולמו הפנימי, לומד להתחבר לכוחותיו וחוזקותיו ובכך מסגל לעצמו התנהגות מיטיבה יותר ומתגבר על קשייו.
הטיפול הרגשי יעיל במצבים של:
אם אתה הורה, ומצאת את עצמך בין השורות הללו, כדאי לדעת שזה לא קורה רק לך, ושהורים רבים מתמודדים עם קשיים אלה של ילדיהם.
הטיפול הרגשי יוכל לסייע לך ולילד שלך, ולהעמיק את מערכת היחסים שלכם כך שתגיע למקום של תקשורת טובה, משותפת ופתוחה.
מה הטיפול הרגשי כולל?
התנהגות שנעשית על ידי ילד, נער או מבוגר, תוך ניצול הצד האחר, כאשר הנפגע לא ביחס הדדי למי שפוגע בו. התנהגות זו נחשבת ללא מותאמת או לפוגענית כאשר יש פער בין הפוגע לבין הנפגע (פערי גיל, מעמד חברתי וכו'). פגיעה מינית מוצאת את הקורבן במצב שבו ההתנהגות אינה תואמת את גיל או את שלב התפתחות הילד/ה, את רצונו והסכמתו ועלולה לגרום לו לנזק. ילדים ונוער בעלי התנהגות מינית לא מותאמת לעיתים נוטים לעשות זאת כתוצאה ממצוקה רגשית, מקשיי וויסות או מתוך דחף לבצע חיקוי של פגיעה שביצעו בהם. ייעוץ וטיפול בסמיכות גבוהה יותר למועד תחילתה של ההתנהגות המינית הלא מותאמת עשוי לקטוע את מעגל הפגיעה ולמנוע פגיעות עתידיות שעלולות להסלים לכדי מעשים שאינם מותרים על פי חוק. הטיפול מותאם לגיל ולחומרת העבירה, ונעשה תוך שיתוף פעולה עם ההורים והדרכתם.
בקטגוריה זו נכללת כל התנהגות פוגענית, אלימה ומציקה של האחר בילד ו/או בנער. האלימות יכולה להתבצע בתקיפות פיזיות (לעיתים פגיעות המותירות סימנים על גוף הילד), בצעקות, בקללות, בהשפלות, באיומים ועוד. האלימות יכולה להתבצע על ידי ילד אחר או ע"י מבוגר, כגון בן משפחה, ולעיתים אף ע"י קבוצה, למשל חרם של הכיתה על אחד הילדים. אלימות מתבצעת בדרך כלל כשיש הבדלי מעמד חברתי (מקובל מול דחוי בכיתה), הבדלי סמכות והבדלי כוח, והיא עלולה לגרום לביטחון עצמי ירוד, לדיכאון, להתקפי זעם, לאלימות כלפי אחרים ולנזקים נוספים. הדגש בטיפול הוא יצירת מוגנות עבור הילד, חיזוק הערך העצמי ועידוד הילד לפגוש את הכוחות שבו ולשקם את מעמדו החברתי, כמו גם הסרת תחושות אשם. במידת הצורך תעשה עבודה עם גורמי מעטפת נוספים בכדי ליצור סביבה מוגנת ולהחזיר לו חוויית אמון בזולת.
פגיעה עוצמתית שחוזרת על עצמה וגורמת להנמכה של הקורבן ולהפחתה בערך העצמי שלו. הפגיעה יכולה להתבטא בהעלבה, בהתעלמות, בהתנהגות לא עקבית (דרישות סותרות), בהפחדה (איום), בבידוד (הרחקת הילד מהסביבה) ועוד. פגיעה רגשית יכולה להיות מצד בני משפחה ומצד ילדים אחרים. כך, למשל, יכול להיעשות שימוש בלקויות של הילד כדי להציק לו או להשפילו מול כל הכיתה. פגיעה רגשית עלולה להוביל לביטחון ירוד, לרגשות אשם, לחרדה ולדיכאון, ובגיל ההתבגרות אף להפרעות אכילה ולאובדנות. הדגש הטיפולי הוא לעודד אותו, להסיר תחושת אשם, להתייחס לכוחותיו ולמעמדו החברתי של הילד/ה. במידת הצורך (אם מדובר בבן משפחה או בהורה) תשולב עבודה מול הפוגע, במיוחד כשמדובר בבן משפחה.
טראומה בעקבות פגיעה מינית יכולה לבוא לידי ביטוי בקשיים בתפקוד, בסוגים שונים של רגרסיה (כמו לדוג' חזרה לעשות צרכים), בהימנעויות (קושי לצאת מן הבית, ללכת לביה"ס וכו'), וכן במחלות חוזרות באזורים ארוגניים (דלקת בדרכי השתן, כאבי בטן וכו'). אצל מתבגרים זה עשוי להתבטא בהסתגרות והתבודדות חברתית, בהימנעות, בירידה במשקל, בירידה בלימודים, בהתנהגות מסכנת ובמחסור בתקשורת. כיום ידוע כי אין הבדל בין פגיעה ברשת או פגיעה פיזית מבחינת הנזק שהיא עלולה לעשות לקורבן. היות וילדים ובני נוער לא תמיד מבינים או יכולים להסביר את מה שהם עוברים, אחת ממטרות הטיפול היא להבנות ולשחזר את סיפור הפגיעה, לעבד את הרגשות הקשים שהצטברו סביבה, להבנות מנגנוני הגנה והתמודדות טובים ומחזקים, לתת להם תחושה כי הם לא לבד ולהעניק להם תקווה ומשמעות. בנוסף, כחלק מן הטיפול נעשית הדרכה הורית באופן שוטף, שכן הפגיעה היא בדרך כלל מערכתית וגם המשפחה זקוקה מענה סביב המשבר שנוצר בגינה.
בדרך כלל חרדה, מתח ודיכאון יופיעו יחד ועשויים להביא לירידה בתפקוד ומצבי דיכאון. חרדות עשויות להתבטא כאלמנט של הימנעות: הילד לא מוכן ללכת לבד לשירותים, להישאר לבד בבית, לחזור לבד מבית הספר, על אף שכבר עשה את זה בעבר. כמו כן, עלולות להופיע בעיות שינה כגון קושי להירדם או יקיצות חוזרות בלילה. דיכאון יכול להתבטא בבכי בתדירות חריגה וללא טריגר נצפה לעין, מעין הצפה פתאומית, תחושות של ייאוש ופסימיזם וכן הימנעות כגון סירוב של הילד/ה ללכת לחוגים ולצאת לשחק. תיתכן גם ירידה בתיאבון ובכלל בהנאות החיים שעניינו בעבר את הילד/ה. במקרים כאלו, ננסה לחפש עם הילד את מקורות המתח ואי הנחת שלו, נבדוק אופנים בהם ניתן לסייע לו להפחית את רמות החרדה, ננסה לעמוד על הטיות החשיבה שלו ולשפר את הערך העצמי שלו באמצעות הקשר הטיפולי, וננסה להחזיר אותו לתפקוד נורמטיבי מהר ככל האפשר.
קשיים התנהגותיים ורגשיים עלולים להתפתח כתוצאה מטראומה, אך גם כתוצאה ממצבי דחק ומשבר מגוונים אחרים, כגון, מלחמה, חרם חברתי, גירושין של ההורים, מצב בריאותי וכו'. ייתכנו מקרים בהם הילד/ה מפתח/ת קשיים רגשיים כבר מגיל צעיר, אשר מלווים אותו גם בגילאים מאוחרים יותר ולובשים צורות שונות. במקרים אחרים הקושי הרגשי יכול להיות מאוד נקודתי ולנבוע ממצוקה הקשורה למשברי חיים. קשיים רגשיים יכולים לבוא לידי ביטוי הן בהתנהגות מתריסה ולא מווסתת כגון: אלימות, חוסר שקט ויכולת לשבת, שוטטות (אצל בני נוער) וכו' והן בהתנהגויות המבטאות נסיגה כגון: תחושה של חוסר יכולת להשתלב, הסתגרות והתבודדות, אובדן תיאבון, אובדן עניין, פגיעות עצמיות וכו'. בטיפול, ננסה לבנות מרחב של אמון וביטחון עם הילד ובו ננסה להבין מה המצוקה שגורמת לקשיים, נעבוד על הוויסות הרגשי – כמו למשל, נלמד איך לתקשר קושי במקום להתנהג אותו, נחזק את מיומנויות התקשורת והערך העצמי של הילד ונסייע לו ברכישת כלים הסתגלותיים ואפקטיביים להתמודדות עם המשברים עמם הוא מתמודד.
בעתות מצוקה רגשית או פיזית ילדים ובני נוער נוקטים לעיתים בהתנהגויות מסכנות ופוגעניות כלפי עצמם מתוך חוויית חוסר אונים וכאב, כמו גם הרצון לקרוא לעזרה ולמוגנות ((acting out. התנהגויות אלו יכולות לבוא לידי ביטוי באופנים שונים ומגוונים כגון הרעבה עצמית, פגיעות עצמיות וחתכים, מעשים מסוכנים ופורצי גבולות, שימוש בחומרים ממכרים ולפעמים גם בהעלאת הסיכון לפגיעות מיניות, כגון פגישות עם אנשים מפוקפקים, הן במדיה והן בעולם האמיתי. הכמיהה ליחס, לשייכות ולתשומת לב, והרצון להרגיש נאהבים ורצויים, עלולים לחשוף את הילד/ה השרוי/ה במצוקה רגשית ובעל ערך עצמי נמוך ליחסים של ניצול מיני. בנוסף, לעיתים ילדים שעברו פגיעה מינית עלולים להמשיך להיקלע באופן לא מודע למצבים מסכנים מתוך צורך להבין ולהשיג שליטה על הסיטואציה. מטרת הטיפול היא לעזור להבין את מקורות הדחפים ההרסניים כלפי עצמם ואת מקור המצוקה, לעבד את החוויות הטראומתיות, לשקם את הערך העצמי, להתוודע לכוחות הטמונים בהם, להעצים אותם ולהעניק להם סביבה בטוחה.
מסלולם הבלתי ידוע של החיים עלול להוביל כל אדם למצבי דחק ומשבר בלתי צפויים. לילדים ולבני נוער לא תמיד יש יכולת או רצון לבטא את רגשותיהם ולפנות לעזרה. התמודדות של ילדים עם כעס, אבל, נטישה, בושה וקנאה לבד, מבלי שסיגלו אסטרטגיות התמודדות יעילות ובונות למצב, עלולה להוביל לשימוש באסטרטגיות הגנה של הימנעות והתבודדות חברתית, נשירה והפסקת לימודים, שימוש בסמים ובאלכוהול, ואף התנהגויות מסכנות ופורצות גבולות. בנוסף ילדים במצב משברי עלולים לאבד את שמחת החיים והתקווה, לשקוע בדיכאון, להתקשות להתרכז בלימודים ולנטוש תחומי עניין שבעבר העסיקו אותם. הטיפול ינסה ליצור מרחב שבו הילד/ה יוכל לבטא בפתיחות את קשת רגשותיו ואת עולמו הפנימי מבלי להרגיש לכוד ברגשות אשם ובושה. במקרים מסוימים אף ייעשה טיפול מערכתי תוך עמידה בקשר עם גורמים אחרים בחייו של הילד (בהסכמת המשפחה) כדי לסייע לו לשוב לתפקד ולחזק את משאבי ומוקדי הכוח והתקווה בחייו.
רוצים לקבל מידע נוסף על ילדים ובני נוער? נרשמים ממש כאן
