בכנס השנתי של אל"י, העבירה פרופ' יעל אידיסיס הרצאה בנושא פגיעות מיניות בין אחאים ובתוך המשפחה. אחד הדברים המשמעותיים שעלו שם היה הקושי של הורים להבחין מתי מדובר ב"סתם משחק" של ילדים ומתי זה משהו שכבר אמור להדליק נורה אדומה ומצריך תגובה נוספת.
אז חשבנו לכתוב כאן כמה הבחנות בסיסיות שיכולות לעזור.
אבל לפני זה, חשוב לנו להגיד שלצערנו הרב אין כאן לגמרי שחור ולבן. הלוואי שיכולנו להגיד בלב שלם שאם אין את הרכיבים האלה והאלה, אז בטוח לא מתקיימת פגיעה מינית.
הדינמיקה הזו היא עדינה ושברירית כל כך, שמאוד מאוד קשה עד בלתי אפשרי להגיע למצב של 100 אחוז מוגנות.
אבל זו כן קריאת כיוון כללית, והיא יכולה לאפשר תשומת לב רבה יותר.
התחלנו.
שימו לב בסעיף הזה שאם מדובר על ילד.ה שיש להם קושי כללי עם גבולות והם בעלי מאפיינים של התנהגות מרדנית,
אז נתייחס לזה בדומה לשאר הגבולות שהוצבו (ואם גם להם לקח קצת יותר זמן להיות מופנמים אז גם כאן נהיה סבלניים יותר)
ועוד מילה לסיום. גם אם זיהינו שמדובר במקרים של פגיעה מינית, חשוב להגיד כאן שיש דרכים רבות וטובת לטיפול ותיקון.
ישנם מרכזים טיפוליים מעולים בארץ, שגם אל"י נמנה עליהם, המאפשרים טיפול מומחה וארוך ללא עלות על חשבון המדינה,
והם פרושים בכל רחבי הארץ, ומאפשרים גם הדרכות הורים וטיפולים משפחתיים במידת הצורך.
נערך ע"י מיכל נויפלד, מטפלת אל"י
עו"ס קלינית MSW, מתמחה בטיפול בטראומה