מתי נדבר על "סקרנות מינית" ומתי זה יוגדר "פגיעה מינית"?

בכנס השנתי של אל"י, העבירה פרופ' יעל אידיסיס הרצאה בנושא פגיעות מיניות בין אחאים ובתוך המשפחה. אחד הדברים המשמעותיים שעלו שם היה הקושי של הורים להבחין מתי מדובר ב"סתם משחק" של ילדים ומתי זה משהו שכבר אמור להדליק נורה אדומה ומצריך תגובה נוספת.

אז חשבנו לכתוב כאן כמה הבחנות בסיסיות שיכולות לעזור.

אבל לפני זה, חשוב לנו להגיד שלצערנו הרב אין כאן לגמרי שחור ולבן. הלוואי שיכולנו להגיד בלב שלם שאם אין את הרכיבים האלה והאלה, אז בטוח לא מתקיימת פגיעה מינית.

הדינמיקה הזו היא עדינה ושברירית כל כך, שמאוד מאוד קשה עד בלתי אפשרי להגיע למצב של 100 אחוז מוגנות.

אבל זו כן קריאת כיוון כללית, והיא יכולה לאפשר תשומת לב רבה יותר.

התחלנו.

1. התנהגות חולפת, חד פעמית או כזו שקרתה מספר מצומצם של פעמים, אבל לא השתרשה לכדי דפוס קבוע של פעולה והתנהגות.
2. כשיש הפנמה של הגבול שהוצב. נניח, אם בן ה-5 הרים חולצה או הוריד תחתון לאחותו בת ה-3,
   ראיתם את זה, הערתם בעדינות והצבתם גבול ברור שאצלנו משחקים רק עם בגדים,
   והגבול הזה לא הופנם למרות שהיה מאוד מאוד ברור ונאכף על ידיכם. 

   שימו לב בסעיף הזה שאם מדובר על ילד.ה שיש להם קושי כללי עם גבולות והם בעלי מאפיינים של התנהגות מרדנית,
   אז נתייחס לזה בדומה לשאר הגבולות שהוצבו (ואם גם להם לקח קצת יותר זמן להיות מופנמים אז גם כאן נהיה סבלניים יותר)

3. ההתנהגות נעשית באופן רצוני, ללא מצב שבו צד אחד כופה או משדל את הצד השני לבצע את אותה התנהגות.
   כלומר, שיש הסכמה ורצון מלאים של שני הצדדים לביצוע החקירה.
4. ההתנהגות היא תואמת גיל. מה זה אומר? שברור לנו שלא נעשתה חשיפה לחומר מיני לא מותאם.
   למשל, אם בני חמש חוקרים את הגוף אחד של השני, זה מותאם גיל. אם אחד מהם מראה לשני סרטון פורנוגרפי,
   או שוכב עליו בתנוחה של יחסי מין, אז זה לא מותאם גיל. בגיל ההתבגרות או טרום ההתבגרות זה כן יהיה מותאם גיל.
   כלומר, מעשה הסקרנות צריך להיות בגבולות תואמי גיל וחשיפה, וזה משתנה עם הגיל והזמן.

1. בפגיעה תהיה הפעלת כוח. לאו דווקא פיזי, כי גם מניפולציות רגשיות ואיומים זה לגמרי עובד. בטח ובטח על ילדים בגילאים צעירים ובגילאי בית הספר.
2. ההתנהגות תיעשה במעטה של סודיות, כלומר, הילדים יתרחקו לאיזור מרוחק, או שינעלו את הדלת, או יחכו לזמן שההורים אינם בבית, באופן מכוון. בידיעה ומתוך רצון להסתיר. כלומר, נושא הסוד נכנס לעניין באופן שלא ניתן לפספס.
3. ברוב המקרים יהיה "פוגע" ו"נפגע" כלומר, יהיה ילד אחד שיותר ידחוף ויזום, וילד אחר שיותר ייענה וייכנע לבקשה.
   חוסר שיוויוניות בקשר ובמעשה. לפעמים יהיה גם הפרש גילאים, לא תמיד לטובת הפוגע.
4. מצבים בהם ההתנהגות לקוחה מעולם המיניות הבוגרת (כאשר מדובר בילדים) הם מצבים בהם כמעט תמיד זה יוגדר כפגיעה.

ועוד מילה לסיום. גם אם זיהינו שמדובר במקרים של פגיעה מינית, חשוב להגיד כאן שיש דרכים רבות וטובת לטיפול ותיקון.
ישנם מרכזים טיפוליים מעולים בארץ, שגם אל"י נמנה עליהם, המאפשרים טיפול מומחה וארוך ללא עלות על חשבון המדינה,
והם פרושים בכל רחבי הארץ, ומאפשרים גם הדרכות הורים וטיפולים משפחתיים במידת הצורך.

נערך ע"י מיכל נויפלד, מטפלת אל"י

עו"ס קלינית MSW, מתמחה בטיפול בטראומה